איך שרירנים נוצרים?
הסיבה המדויקת להיווצרות שרירנים אינה ידועה לגמרי, אך הם מושפעים מהורמונים (בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון). כשההורמונים הללו ברמה גבוהה למשל בגיל הפוריות, השרירנים נוטים לגדול.
גורמי סיכון לשרירנים (לא בכל המקרים יתקיים גורם סיכון):
- היסטוריה משפחתית של שרירנים
- גיל 30–50
- השמנה
- תזונה עשירה בבשר אדום ודלה בירקות
- התחלת מחזור בגיל צעיר
- מיעוט לידות
מה התסמינים?
לא כל אישה עם שרירנים תרגיש בהם, אבל כשהם כן גורמים לבעיה, התסמינים השכיחים כוללים:
- דימום חזק או ממושך בזמן הווסת
- דימומים בין ווסתות
- כאבים או לחץ באגן
- צורך תכוף במתן שתן
- קושי להיכנס להריון או הפלות חוזרות
מיקום השרירנים
השרירנים מסווגים לפי מיקומם ביחס לדופן הרחם:




טיפולים אפשריים
1. טיפול שמרני (ללא ניתוח):
מתאים לנשים עם סימפטומים קלים
- NSAIDs (נורופן, אדויל) – להקלה על כאבים והקלה מסויימת בדימום.
- גלולות משולבות / פרוגסטרון – לוויסות דימומים.
- GnRH אגוניסטים/אנטגוניסטים – להקלה על סימפטומים והקטנת נפח השרירן זמנית.
- התקן תוך רחמי המכיל פרוגסטרון (Mirena) – מפחית דימומים, לא מקטין את השרירן.
2. טיפולים ניתוחיים ושמרני-פולשניים:
א. לנשים שרוצות לשמור על פוריות:
- היסטרוסקופיה ניתוחית – להסרת שרירן תת-רירי.
- מיומקטומיה (Myomectomy):
- פתוחה / לפרוסקופית / רובוטית – להסרת שרירן תוך-דופני או תת-סראוזי.
מתאימה כשיש רצון להרות.
- כרוכה בהרדמה מלאה ולעיתים צורך בלידה קיסרית בהמשך.
- Uterine Artery Embolization (UAE): חוסם את זרימת הדם לשרירן.
עשוי להשפיע לרעה על רירית הרחם ולכן פחות מומלץ למעוניינות בהריון.
ב. לנשים ללא רצון בשימור פוריות:
- אבלציה של רירית הרחם – למצבים עם דימומים בלבד ורחם לא מאוד מוגדל..
- כריתת רחם (Hysterectomy): - פתרון סופי לדימומים או שרירנים מרובים/גדולים.
- ניתן לבצע בגישה וגינלית, לפרוסקופית או פתוחה.
- מתאים לנשים שסיימו פרק הפוריות.
ג. Radiofrequency ablation (RF): - צריבת השרירן בגלי רדיו תוך מעקב אולטרסונוגרפי.
- מתאים לנשים עם שרירנים סימפטומטיים בגודל קטן–בינוני. - ניתן לשמר פוריות אך נדרשים נתונים
נוספים על בטיחותו בהקשר זה.

